Sunday, May 31st

Last update09:28:42 AM

דיני נזיקין במשפט הפרטי, עקרונות פרשניים

  • PDF

שיבלי נ' בנק דיסקונט – הלקוח תבע את הבנק על בסיס שחיקת ערך הכסף שלו בעו"ש ואי הודעת הבנק על השחיקה. יכול להסתמך הן על מקור חוזי (הסכם) והן על מקור נזיקי(רשלנות בעצה). האם במקרה שהחוזה לא קובע חובות מיוחדות מצד הבנק ללקוח ראוי להגביר את החובות. Edwardes V. Lee – אדוארדס גילה בחלקת הקרקע שלו פתח למערת נטיפים. הוא הפך את הפתח לאתר תיירותי והרוויח מבחינה כלכלית. הבעיה - המערה עצמה הייתה מתחת לביתו של לי. מבחינה נזיקית ניתן להאשים את אדווארדס בהסגת גבול (נזיקית) אך את הסעד לי ידרוש מדיני ע"ע שלא במשפט. עירית י"ם נ' גורדון - אדם מכר מכוניתו אך דוחות החנייה המשיכו להגיע על שמו. סירובו לשלמם הביא למעצרו. ברק: העוולות בפקודת הנזיקין חופפות זו לזו. אינטרס מוגן יכול לקבל הגנתו ממספר עוולות פרטיקולאריות והן על ידי עוולת מסגרת כגון רשלנות. גוף ציבורי, כמו כל מזיק אחר, חייב לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע את הנזק. הוא משמש לעיתים "מפזר נזק" טוב, דבר שעשוי להצדיק הטלת אחריות עליו. בדרך זו יובטח כי ינקטו אמצעי בטיחות בעתיד כדי למנוע הישנותו של האירוע הרשלני. נזק לא רכושי אף הוא בר פיצוי, אם על אדם סביר מוטלת החובה (המושגית והקונקרטית) לצפות את התרחשותו בשל התרשלות. Sidaar Tanker Corporation נ' חברת קו צינור - מכלית דלק בבעלות סידר שהופעלה ע"י צים נכנסה לנמל הנפט באשקלון ועגנה שם לצורך הטענתה בדלק. זיכיון הפעלת הנמל הוא בידי חב' קו צינור אילת. רוח עזה הסיטה את המכלית והחבלים והצינורות ניתקו, כאשר על סיפונה היה באותה עת נתב חב' קו צינור אילת שהוא גם רב חובל. ס' 2 לפקודת הניתוב 1939, קובע אחריות אישית ללא אשמה על בעל ספינה ועל רב חובל בגין נזקים שנגרמו כפי שנקבע בע"א 542/73 והנשיא אגרנט אימץ זאת בד"נ 38/75. לדעת השופטים בפ"ד זה, הלכה זו הינה קשה ויש למצוא דרך לשנותה אם בשינויה ואם בחקיקה. השופטת נתניהו: מציעה מודל תלת שלבי: 1. בדיקת דברי המחוקק - מה רצה להשיג והאם כוונתו מדברי החוק ברורה. אם כן - תם העניין, אם לא - יש לעבור לשלב הבא. 2. שיקולי מדיניות - מה המטרות שהחוק מבקש לקדם. 3. פניה לחוק האנגלי - כמקור לפקודת הנזיקין. מאחר ובמקרה זה אין מודל זה מביא לתוצאה טובה היא מאמצת את המודל של ברק. השופט ברק: הפרשנות בדיני הנזיקין צריכה להבחן בשתי דרכים: "בחינה פנימית" היא לעולם הבחינה הראשונה. היא בוחנת באם מתוך החוק הספציפי עולה הסדר, הפותר את השאלה השנויה במחלוקת. באם כן, הרי הסדר זה מכריע. אך כאשר אין הוראה מפורשת בחיקוק המסדירה את הבעיה השנויה במחלוקת יש לפנות ל"בחינה החיצונית" המצויה בעקרונות משפט כלליים. העוולה החיצונית אינה עומדת בפני עצמה. חייב להיות הסדר כולל, אם אין, זו לקונה הניתנת להשלמה בהיקש מחוק יסודות המשפט, ובמקרה זה - פקנ"ז. התרשלות הניזוק המנתקת קש"ס מהווה הגנה למזיק. כרמלי נ' מ"י - מזל כרמלי אושפזה בעל כורחה בבי"ח לחולי נפש שלא בהתאם לנהלים, לחוק ולתקנות. האם יש כאן בסיס לתביעה על כליאת שווא – עוולה ספציפית, מול עוולת הפרה חקוקה – עוולת מסגרת. במקרה של הסדר שלילי העוולה הפרטיקולארית לא תותיר מקום לעוולת המסגרת.

123
(0 votes, average 0 out of 5)
דיני נזיקין במשפט הפרטי, עקרונות פרשניים0 out of 50 based on 0 voters.


חיפוש מהיר



כניסת עורכי דין



עקבו אחרינו

צור קשר


שמאים מומלצים | חיפוש שמאי לפי אזור | אינדקס שמאות טיפים ומידע כללי ספרות מקצועית בנושא דיני נזיקין דיני נזיקין במשפט הפרטי, עקרונות פרשניים