Monday, Dec 10th

Last update09:28:42 AM

דיני ראיות

  • PDF

 


המטרות של דיני הראיות:

א. קביעת עובדות לצורך גילוי האמת – ולא לצורך הרשעה או זיכוי. אנו רוצים לגלות את האמת והדרך לגלות אותה אינה פשוטה ואף רצופה קשיים. קרי, בתי משפט נדרשים להכריע במצב של חוסר וודאות, כי גם אם אדם מודה, עדיין יכול להיות שהודאתו שקרית מכל מיני סיבות. לכן, קביעת העובדות, שזה הבסיס של דיני הראיות, זה עניין של הסתברות ולא של וודאות. אין 100% אמת. להיפך, יש חוסר וודאות וכך המשפט עובד וקביעת העובדות הוא על בסיס הסתברות.


המסקנה, שאי אפשר להגיע לאמת מוחלטת ויש לכך הרבה סיבות: אחת מהן, שההליך הזה בשיטת המשפט הישראלית, הינו אדוורסרי, קרי הצדדים הם צד להליך ולכן כל צד בעל אינטרס ומעוניין להביא את העובדות שנוחות ומתאימות לו. זה אומר, שכל ההליך הזה של קביעת העובדות, של דיני הראיות, הינו הליך בעל מידע חלקי בלבד. כל צד מציג את הראיות שלו כנכונות ומציג את הצד השני כבעל ראיות בדויות. על הרקע הזה צריך להגיע לאמת מסוימת, אין אמת מוחלטת.


שנית, אילוצי מערכת – הכלל הוא, שצדק זה דבר שיש לעשות אותו מהר, קל וחומר במשפט הפלילי. כן יש נאשם שעצור במעצר עד תום ההליכים ואנו רוצים שהכל ייסגר, שיעבור מבית המעצר לכלא עם תנאים נוחים יותר או שילך הביתה. בדיני הראיות כחלק מהמשפט הדיוני – בשונה מהמהותי – מתחשבים בכך, שיש לזרז ולייעל, כמו הסד"פ בנושא של הסדר הטיעון. לגמור הכל מהר, לא רק שהנאשם יסיים את הדיון כדי שימשיך הלאה, אלא שגם אחרים שממתינים בחוץ ויש כאלה הרבה, שגם הם מהר מאוד יזכו להתדיינות בפני ביהמ"ש. לכן, תמיד יהיה איזון. בימ"ש מנסה לפעול ביעילות, מתוך הרצון לזרז הליכים ואילוצים של זמן לפעמים גורמים לכך שאנו לא מצליחים להגיע לחקר האמת. זה לא דבר שניתן להתעלם ממנו. לכן, רוב התיקים לא מסתיימים בהוכחות ואז לא מגיעים לחקר האמת, לכן אדם שאולי לא עשה כלום יודה בתיק, כי זה יעלה לו יותר כסף.


שלישית, המשפט הישראלי מתנהל מעצם טבעו לאחר מעשה – קרי, כל ההליך המשפטי הוא הליך של שחזור. כלומר ביהמ"ש צריך לשחזר את מה שהיה, למשל אונס שבוצע לפני שנה. לכן דיני הראיות צופים פני עבר. אם כן, בחקירה נגדית או בהבנת הדברים יש להיכנס לתוך הזמן של הדברים ואז כל השאלות הנכונות יכולות לעלות. למשל, אם בשחזור משחזרים עבירת תנועה, למשל שהשמש הייתה על הפנים של השוטר, אלו ראיות לכך שהשוטר לא יכול היה לזהות את העבריין ולכן מאחר ויש ספק סביר, זה זיכוי. לכן השחזור הוא לב ליבו של דיני הראיות.


ב. יעילות – שכלי המטרה וכללי הראיות הם כאלה, שרוצים להביא ליעילות של ההליך. שכן מצד אחד יש הליך של הליך הוגן ומצד שני שביהמ"ש יעבוד ביעילות והחיבור בין הדברים יחד עם הרצון להגיע לאמת הוא תלוי אחד בשני. יש הרואים ביעילות כמטרה בפני עצמה ורואים בדיני הראיות לא כתלוי הקשר בחקר האמת ובגלל זה נשתדל לעשות את הדברים מהר, אלא שיש כאלה שבדיני הראיות נשתמש בכלים רק כדי לייעל ולקצר את ההליכים ומי שרואה כך את העניין, רץ יותר לעסקאות טיעון.


ג. חלוקת סיכונים בין הצדדים – נאמר שההכרעה המשפטית מעצם טבעה הסתברותית. אז תמיד יש סיכוי לטעות. הרעיון בדיני הראיות הוא לחלק את הסיכון של הטעות בין הצדדים. איך עושים זאת? יש הבחנה בין משפט פלילי לאזרחי. במשפט פלילי מרבית נטל ההוכחה הוא על התביעה. קרי היא צריכה להוכיח מעבר לכל ספק סביר. כלומר במשפטים פלילים יכולות להיות החלטות לא נכונות, אבל ההחלטה הערכית שלנו כחב' היא כזו, שביחס למשפט פלילי אנחנו נעדיף שאנשים אשמים יצאו זכאים ולא להיפך או על פני הסיכון של הרשעת חפים מפשע. קרי מחלקים את הסיכון. אם יש ספק קטן, לא לוקחים סיכון וכחב' החלטנו שבהליכים פליליים עם ספק קטן, משחררים את האדם כי לא לוקחים סיכון. אותו ספק נתון לשיקול הדעת של ביהמ"ש. במשפט האזרחי – חלוקת הסיכונים שווה. נקודת ההנחה היא, ששקל של התובע שווה לשקל של הנתבע. אין סיבה להעדיף את אחד מהצדדים.תובע ינצח כאשר מבחינה ראייתית הוא נמצא בתחום של מאזן ההסתברות, שהוא יטה קצת לטובתו.


ד. דיני הראיות נותנים עדיפות לערכים שגוברים על האמת ועל קביעת העובדות - מטרה זו קובעת, שבדיני ראיות ישנם כללים שמכוונים להגנה על ערכים על חשבון גילוי האמת. למשל צו חיפוש, אי ציטוט ללא אישור וכו'. בימ"ש מטיל חסיונות לפי סע' 44 לפק' הראיות מטעם ביטחון המדינה והמשמעות היא שאנו מעדיפים את ביטחון המדינה על פני גילוי האמת. לכן, במצבים כאלה ניתן להגיע לזיכויים. ערכים אלה יביאו לכך שלא נגלה את האמת ונשמור על ראיות חסויות, כי אנו רוצים להגן על ביטחון המדינה. גם לשמור על חיסיון עו"ד לקוח, דוגמא קלאסית לכך, שכל דבר שנאמר בין עו"ד ללקוח שלו, חל עליו חיסיון. סע' 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע, שראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות של אדם, פסולה (זה כמובן כפוף לשק"ד של ביהמ"ש). הרציונאל לתת תמריץ לרשויות לאכוף את החוק ולפעול על בסיס ערכים חשובים של השיטה, להגן על הפרטיות של האדם, על כבודו – יומנים, צילומים וכו'.


 

 

123
(0 votes, average 0 out of 5)
דיני ראיות0 out of 50 based on 0 voters.


חיפוש מהיר



כניסת עורכי דין



עקבו אחרינו

צור קשר


שמאים מומלצים | חיפוש שמאי לפי אזור | אינדקס שמאות טיפים ומידע כללי ספרות מקצועית בנושא משפט פלילי דיני ראיות