Sunday, May 31st

Last update09:28:42 AM

פשיטות רגל

  • PDF

לשר האוצר זה לא משנה אם נשלם לקבלן או לאדם פרטי. לקבלן לא יכולה להיות צפייה סבירה לקבל את מחיר הדירה כפיצוי, מאידך לקונה ראובן הפיצוי יעזור מאוד. לכן, עדיף יהיה לתת את הפיצוי לראובן. נסיבה נוספת שניתן להתחשב בה היא, אם אותו נושה בודק אם יש הערת אזהרה בנכס או לא. פס"ד אהרונוב אמר למעשה, כי אם מדובר בנושים בפשיטת רגל או בכינוס נכסים, לא בטוח כי נעדיף בעל זכות קניין שביושר.

הפסיקה הרחיבה את הלכת אהרונוב בפס"ד כספי נ' נס - זהו פסה"ד הראשון אשר מרחיב את הלכת אהרונוב גם למצבים של פשיטת רגל. המדובר על אדם שהיו בבעלותו הרבה דירות והוא נכנס לקשיים. היו לו הרבה נושים ולאחר שנכנס לקשיים, הוא עשה הסכם עם אחד הנושים ואמר, שבמקום הכסף שהוא חייב לו הוא ייתן לו דירה. השניים חתמו על הסכם ולא נרשמה הערת אזהרה. הדבר הגיע עד לעליון, השופטת שטרסברג כהן קבעה, כי זו "העדפת מרמה" - אדם נכנס לפשיטת רגל ומעדיף נושה אחד על פני הנושים האחרים - זהו דבר שאסור לעשות. העדפת מרמה, הינה דבר בטל לאור קביעתה של שטרסברג כהן. בזה שנותנים הבטחה לנושה מסוים לתת לו את הדירה, הופכים אותו למעשה לבעל זכות שביושר והוא גובר על שאר הנושים במצב של פשיטת רגל. יש לו עדיפות במצב של פירעון חובות, היא מסתמכת על פס"ד אהרונוב ואומרת, שזה נובע מאהרונוב. שטרסברג כהן מניחה כמובן מאליו, שפס"ד אהרונוב יחול גם במצב של פשיטת רגל. פסה"ד בסופו של דבר לא מכיר בזכותו של בעל זכות שביושר, בגלל שזו העדפת מרמה, השופטת שטרסברג כהן אומרת כי ניסו לתת העדפה במרמה.

פס"ד אילן נ' בילו - אדם התחייב למכור מספר דירות מגורים, הקונים נכנסו לגור בדירות ואז הוא פשט את הרגל. הקונים גרו כמה שנים בדירות ולא רשמו הערת אזהרה. הנושים של אותו קבלן אמרו, כי בהלכת אהרונוב נאמר שבמקרים של פשיטת רגל, יכול להיות שהיא לא תחול ויכול להיות שיהיה מקום להעדיף את הנושים הכללים. הטענה הזו נדחתה וביהמ"ש קבע, שהלכת אהרונוב חלה גם בנסיבות של פשיטת רגל, בהסתמך על פס"ד כספי. ביהמ"ש אמר, כי הקונים שילמו את מלוא התמורה, הם הזרימו את שווי הדירות למאגר הכספים של אותו הקבלן ולכן הנושים לא נפגעים מכך שלא נותנים להם להיפרע מהדירות, משום שזה לא היה הוגן. הקונים העמידו את הכסף לרשותם משום שהם שילמו את מלוא התמורה. הדבר אינו מדויק משום שבפס"ד אהרונוב נקבע, כי תשלום מלוא הדירה זה לא תנאי לקיומה של זכות קניין שביושר. זכות קניין שביושר נולדת ברגע שההתחייבות ניתנת ולא ברגע שמשלמים את מלוא התמורה.

זה שביהמ"ש קבע שהוא מעדיף את בעל זכות קניין שביושר על פני נושים כללים, זו טעות. הטעות הזו תוקנה בפס"ד מאוחר יותר בפס"ד לאניאדו נ' הולנד ישראל בע"מ – המדובר בסבתא שנתנה את הדירה שלה במתנה לנכדיה. הנכדים לא רשמו את הזכויות בידרה על שמם ולא רשמו הערת אזהרה על שמם במשך מספר שנים. בסופו של דבר הסבתא פשטה את הרגל והנושה רצה להיפרע מהדירה. זה היה הנכס היחידי שהיה בבעלות הסבתא. ביהמ"ש אמר, כי בד"כ הזכות שביושר לא תלויה בתשלום של תמורה, גם אם התמורה טרם שולמה והיא תשולם בעתיד, עדיין הנושה של פושט הרגל יוכל להיפרע מאותה תמורה. בד"כ, בניגוד למה שנקבע בפס"ד בילו, לא צריך תשלום של תמורה בפועל בשביל להעדיף זכות קניין שביושר, אבל במקרה הזה מדובר בעסקת מתנה וזה מצב מיוחד משום שהתמורה לא תשולם לעולם. ביהמ"ש קובע, כי כאשר מדובר במקבל מתנה, הצפייה שלו ליהנות מהנכס, היא צפייה פחות חזקה מאשר הצפייה של נושה לקבל בחזרה את ההלוואה שנתן. לכן, בנסיבות פסה"ד נעדיף את הנושה, משום שאין לו שום יכולת אחרת להיפרע, חוץ מאשר אותו הנכס. כמו כן, אף התנהגות הנכדים בכך שלא רשמו הערת אזהרה במשך מספר שנים, מוסיפה על קבלת החלטה זו ע"י ביהמ"ש.

123
(0 votes, average 0 out of 5)
פשיטות רגל0 out of 50 based on 0 voters.


חיפוש מהיר



כניסת עורכי דין



עקבו אחרינו

צור קשר


שמאים מומלצים | חיפוש שמאי לפי אזור | אינדקס שמאות טיפים ומידע כללי ספרות מקצועית בנושא משפט אזרחי פשיטות רגל