במאמר זה עורך דין הוצאה לפועל חיפה, עורך דין שי דנה, מסביר כי אדם מגיש בקשה לפי חוק חדלות פירעון ונפתח הליך חדלות פירעון בעניינו. בהמשך, מבטל בית המשפט את ההליך בגלל מחדלים של החייב. עכשיו מעוניין החייב להגיש בקשה נוספת. נשאלת השאלה: כמה זמן צריך החייב לחכות מרגע שבוטל ההליך הראשון שלו, ועד שיוכל להגיש בקשה נוספת? במאמר זה, עורך דין הוצאה לפועל חיפה, עורך דין שי דנה מספק תשובה לשאלה זו, כלומר : מהי "תקופת הצינון" בין סיומו של ההליך הראשון לתחילתו של ההליך השני. המאמר נכתב ע"י עו"ד שי דנה, המשמש כעורך דין פשיטת רגל בחיפה מעל 20 שנה (עקב שינויי חקיקה שיוזכרו במאמר, השתנו המונחים : המונח "הליך חדלות פירעון" הוא מונח חדש יחסית ובחקיקה הישנה נקרא ההליך "הליך פשיטת רגל". המונח "חייב בפשיטת רגל" הוחלף במונח "יחיד בהליך חדלות פירעון". המונח "חייב" בפשיטת רגל, הוחלף במונח "יחיד" בהליך חדלות הפירעון).
עורך דין פשיטת רגל בחיפה מסביר מדוע בעצם נקבעת תקופת צינון ?
עורך דין הוצאה לפועל חיפה מסביר כי הצו הראשוני בהליך חדלות פירעון (בעבר: הליך פשיטת רגל) הוא "צו עיכוב הליכים", אשר מעכב כל הליך כנגד החייב). יחיד אשר ההליך בעניינו התבטל (או עומד להתבטל), עשוי לחשוב בטעות כי יוכל לחזור ולהגיש בקשה חדשה באופן מיידי – זו מחשבה שגויה, שלא התקבלה על ידי בתי המשפט. קבלת עמדה זו הייתה מביאה לכך שהיחיד יקבל את הגנות ההליך מיד לאחר סיום ההליך הראשון בעניינו. לפי ההלכה בבית המשפט עליון, אי-קביעת תקופת צינון עלולה הייתה להביא לניצול לרעה של הליכי משפט ולהפר את האיזון הקיים שבין אינטרס היחיד לבין האינטרס של הנושים. בשל הנימוקים שצוינו למעלה, קבע בית המשפט העליון את החובה של הממונה (ובית המשפט העליון אם הוגש ערעור) לקבוע תקופת צינון. בית המשפט העליון קבע (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה) כי אין מקום לאפשר לחייב / יחיד להיכנס להליך חדלות פירעון ולצאת ממנו על פי שיקולי כדאיות רגעיים שלו : אם החייב יהיה רשאי להתחיל הליך חדלות פירעון מיד לאחר שבוטל הליך קודם שלו בגלל מחדלים שלו, לא תהיה שום תועלת בביטול ההליך שלו וגם לא תהיה שום תועלת באיום שיופנה אליו בדבר ביטול ההליך, וזאת מאחר והוא יוכל להיכנס להליך ולצאת ממנו בכל זמן שירצה.
ההלכה המנחה בבית המשפט העליון -הלכת אלקצאצי:
על פי עורך דין הוצאה לפועל חיפה פסק הדין המנחה בסוגיה שתוארה, הוא פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2014 וקבע כי תקופת הצינון במקרה שהליך בוטל עקב מחדלי החייב, תארך בין שנה לבין שנה וחצי מסיום ההליך הראשון, וזאת לפי שיקול דעתו של בית המשפט. ההלכה קבעה כי במקרים חמורים יותר, תעמוד תקופת הצינון על פרק זמן של עד שנתיים וחצי.
עורך דין הוצאה לפועל חיפה מסביר על תיקון החוק בשנת 2019:
לאחר מתן פסק הדין בעניין אלקצאצי, בתאריך 15.9.2019 נכנס לתוקף "חוק חדלות פירעון" אשר החליף את החוק הישן (פקודת פשיטת הרגל).לפי דברי עורך דין הוצאה לפועל חיפה, עו"ד שי דנה, בפסיקות שבאו לאחר תיקון החוק קבע בית המשפט העליון כי הלכת אלקצאצי ממשיכה לעמוד בתוקף גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון. כלומר: התקופות שפורטו למעלה בקשר לתקופת הצינון – תקפות גם היום.
עורך דין פשיטת רגל בחיפה מסביר מי קובע את אורך תקופת הצינון ?
בית המשפט העליון קבע כי לאחר תיקון החוק, הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים הוא זה שמוסמך לקבוע את אורך תקופת הצינון, כאשר יחיד שלדעתו תקופת הצינון שנקבעה בעניינו ארוכה מדי, יכול להגיש ערעור על החלטת הממונה. הערעור יוגש לבית משפט השלום. במרבית המקרים שאינם חמורים, תיקבע תקופת צינון של שנה כתקופת מינימום. יש לציין : למרות שהגשת בקשת חדלות פירעון נעשית כיום באופן מקוון, אין כיום חסימה טכנית אשר תמנע מאדם להגיש בקשה נוספת גם לפני שעברה תקופת הצינון. עם זאת, לאחר הגשת הבקשה וקבלתה אצל הממונה (או בלשכת ההוצאה לפועל – לפי סכום החובות הכללי), רוב הסיכויים שלא יתקבל צו פתיחת הליכים בעניינו של החייב: או שמסירת התגובה לתיק תעוכב על ידי הממונה עד שתחלוף תקופת הצינון, או שתינתן החלטה ישירה של הממונה בדבר דחית הבקשה
מהם השיקולים שיופעלו בעת קבלת ההחלטה על אורך תקופת הצינון:
בית המשפט העליון קבע כי לצורך קביעת תקופת הצינון המתאימה, על הממונה (ועל בית המשפט אם הוגש ערעור) להתייחס לנסיבות הספציפיות של המקרה שהובא לפניו. במסגרת זו יש לקחת בחשבון בין היתר את התנהלותו הכלכלית של החייב במשך תקופת הצינון, את אופי המחדלים שהביאו לביטול ההליך הראשון, את מידת הנזק שגרמו המחדלים לנושים, את השאלה האם יצר חובות חדשים בתקופת הצינון, את תום הלב של היחיד ביצירת החובות החדשים, את כמות המחדלים והאם חזרו על עצמם, את ניסיונותיו של היחיד להשתקם בכוחות עצמו בתקופת הצינון, ועוד. לשם המחשת העניין- מקרה שנתקלנו בו בעת האחרונה: בעניינו של יחיד שביקש להגיש בקשת חדל"פ שלישית, נקבעה תקופת צינון של שנה וחצי.
ומה קורה לחייב בתקופת הצינון ?
עורך דין הוצאה לפועל חיפה מסביר כי כידוע הליך חדלות הפירעון מגן על החייב / היחיד מפני נקיטת הליכים ועם ביטול ההליך, ברור שמתבטלות גם ההגנות שההליך מקנה. התוצאה במקרה כזה היא שהיחיד יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל כנגדו, בכל תיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו נושה כלשהו בעבר. נושים שעדיין לא פתחו תיקים נגדו, יוכלו לעשות זאת ולהתחיל לפעול כנגדו. החשיפה הזאת להליכים תימשך עד למועד סיומה של "תקופת הצינון". נשאלת השאלה: מה יכול החייב לעשות בתקופת הצינון כדי להתגונן בפני ההליכים שנוקטים הנושים? מאז שתוקן החוק בשנת 2019, כדי להגיש בקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל צריך החייב להתחייב לשלם כל חודש 3% מסך כל חובותיו ביחד – סכום שמרבית החייבים לא יוכלו לעמוד בו. מי שלא יכול לעמוד בתשלום חודשי גבוה כזה, לא יוכל להגיש בקשת איחוד תיקים וייאלץ להגיש בקשה נפרדת לצו תשלומים בכל תיק הוצאה לפועל שבו נוקטים נגדו הליכי גבייה. זו פעולה יקרה, וגם לא תמיד יעילה : לא ניתן להבטיח שלאחר שניתן צו תשלומים בתיק מסוים, לא יבוצע עיקול על ידי נושה בתיק הוצאה לפועל אחר. בנוסף, גם אם יצליח החייב לקבל צווי תשלומים בכמה תיקי הוצאה לפועל, הרי שהסכום הכולל של צווי התשלומים בתיקים, עלול להגיע במצטבר לכמה מאות ואפילו אלפי ש"ח לחודש – סכום שמרבית החייבים אינם יכולים לעמוד בו. המסקנה הברורה מהדברים: יחיד אשר נמצא בהליך חדלות פירעון חייב לנסות ולהימנע בכל דרך מצבירת מחדלים בהליך – אם יצבור מחדלים, ההליך יפוזר והוא ימצא את עצמו בתקופת צינון מאוד לא נעימה, כאשר הוא חשוף לחסדי הנושים.
משרד עו"ד שי דנה, עורך דין פשיטת רגל בחיפה / עורך דין הוצאה לפועל חיפה
משרד עו"ד דין שי דנה מייצג מעל 20 שנה כעורך דין הוצאה לפועל בנשר, חיפה והקריות, וכן כעורך דין פשיטת רגל בנשר, חיפה והקריות ועורך דין חדלות פרעון בנשר, חיפה והקריות. המשרד מתמחה בפתרון מלא של בעיית חובות של היחיד, כולל הליכי חדלות פירעון, הוצאה לפועל, הסדרי חובות ומשאים ומתנים מול הנושים. כמו כן הוא משמש כעורך דין דיור ציבורי בנשר, חיפה והקריות ומייצג בכל הקשור לענייני דיור ציבורי, הכרה בדייר ציבורי כ"דייר ממשיך" בדירה הציבורית, תביעות פינוי מדירות ציבוריות וכן בייצוג בעתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי.
